הוספת הודעה חדשה
חזרה לפורום
נושא:תשובה בנושא גיוס לצה"ל
שלום טלי,
תהליכי הגיוס לצה"ל מתחילים כבר בגיל 16 - עבור בני ישראלים המתגוררים בארץ או בחו"ל. לכן בשלב ראשון יש לגשת עד גיל 16.04 לקונסוליה הקרובה לאיזור מגוריכם ולהסדיר עבור הילד מעמד 'בן מהגרים' שיאפשר דחייה של הגיוס עד שובכם לארץ.
בהנחה שהמעמד הוסדר והילד מעוניין להתגייס, דרך אחת שמאוד מפשטת את התהליכים היא פנייה ל'גרעין צבר'. פעילות הגרעין מתחילה עוד בחו"ל - בארה"ב ובמספר מדינות אחרות מדובר בסוג של תנועת נוער עם מפגשים פרונטאליים, אבל גם אם באזור בו אתם מתגוררים לא קיימת פעילות של הגרעין (לדוגמא במדינות אסיה), ניתן ליצור קשר עם המדריך האחראי והוא ישלב את הילד לאורך השנה הקודמת להגעה לארץ באונליין ובדרכים אחרות. בסוף התהליך, כולם מגיעים לארץ למכינה קצרה (כ3-4 חודשים) שבמהלכה מטפלים בכל תהליכי ההכנה לגיוס ביחד ואז מתגייסים. לאחר הגיוס נשאר לחייל בית חם בגרעין - בקיבוץ בו נערכה המכינה, אליו הוא יכול לחזור בחופשות. מעבר להיות הפתרון הזה טוב להקלת הבירוקרטיות הקשורות בגיוס, הוא גם מייצר מסגרת חברתית לילדים המתגייסים כשהם חסרים חברים בני גילם.
יחד עם זאת, גרעין צבר לא מתאים לכל אחד ואפשר לנהל את תהליכי הגיוס גם באופן עצמאי. הצבא מכיר היטב את נושא החיילים הבודדים המגיעים מחו"ל ומציע להם פתרונות יפים ומחבקים.
כעיקרון, עם שובו של הילד לארץ, לאחר גיל 18, הוא זכאי לשנת הסתגלות לפני שייקרא לגיוס. בסוף השנה הזאת הוא יקבל צו ראשון ויקרא ללשכת הגיוס. לאורך השנה, אם ירצה להקדים את גיוסו, עליו פשוט לגשת ללשכת הגיוס ולהצהיר על הגעתו לארץ. במקרים מסויימים כבר באותו יום הוא ייכנס לתהליכי הצו הראשון ובמקרים אחרים הוא יקבל צו ראשון לתאריך קרוב.
*** שימי לב - ניתן לבקש לא לעשות את הצו הראשון באותו יום אלא לחזור כעבור מספר ימים.
ליום הצו הראשון חשוב להגיע מוכן - יש באינטרנט המון מידע על תהליכי הצו הראשון וחשוב לקרוא את המידע לפני שמגיעים. כדאי גם לתרגל מבחני דפ"ר - גם זה קיים ברשת. לצערי לא ניתן למצוא ברשת תרגול מבחני דפ"ר באנגלית....
*** שימי לב - אם הילד לא דובר עברית טובה הוא יוכל לעשות את מבחני הדפ"ר באנגלית! חשוב לדרוש את זה.
במהלך יום הצו הראשון יעבור הילד ראיון עם מאבחנת. חשוב לציין שם שהוא חייל בודד וגם לציין את רמתו בעברית. אם הוא לא מרגיש שהרמה שלו גבוהה ומקבילה לעברית חשוב לבקש לעשות את מבחני הדפ"ר באנגלית.
במסגרת המבחנים ייכלל גם מבחן בעברית שיסייע לצבא להבין את רמת המלש"ב.
אחרי הצו הראשון יקבע הדירוג הפסיכוטכני והפרופיל ויישלח צו הגיוס.
במרבית המקרים, ילדי המהגרים 'מפספסים' את רוב המיונים ליחידות המיוחדות הממיינות במהלך התיכון. ועדיין נשארים תפקידים נהדרים שהמיון אליהם נעשה בזמן הטירונות.
אחת המסגרות הנהדרות של הצבא שמיועדות לילדי החוזרים היא 'קורס מולדת' - באינטרנט יש מידע על הקורס וכדאי לבקש אותו במהלך הראיון בצו הראשון. בדומה לגרעין צבר הוא משמש נחיתה רכה לילדים שאינם מכירים את המסגרת הצבאית ובמהלכו הם עוברים גם את הטירונות וגם מתמיינים לתפקידי ההמשך. בקורס (שאורך כחודשיים) הם נחשפים לתכנים ישראלים ומייצרים קשרים חברתיים שיעזרו להם בהמשך הדרך.
לגבי נושא החייל הבודד - במהלך הראיון עם המאבחנת בצו הראשון יש לציין שההורים לא בארץ. בשלב זה ייקבע ראיון המשך עם מש"קית ת"ש שתתחיל בטיפול בהכרה בחייל כבודד. לשאלתך- אין קשר לקיום קרובים בארץ, הדבר היחיד שחשוב הוא מיקום ההורים. על מנת להוכיח שההורים אינם מתגוררים בארץ תידרשו להעביר אישורים על עבודה בחו"ל. אם אתם מועסקים על ידי מעסיק זר וחוזה ההעסקה שלכם ארוך טווח - ההכרה כחייל בודד פשוטה מאוד.
אם חוזה ההעסקה שלכם הוא חד שנתי (במקרים רבים בשל דרישות ההגירה במדינה בה מתגוררים, לא ניתן להוציא לאקספט חוזה ארוך טווח), צרפו לחוזה מכתב מאת החברה שמוכיח כי יש להם כוונה להעסיק אתכם לאורך זמן וללא טווח זמן מוגדר.
בשיחה עם המש"קית חשוב להדגיש - אתם מועסקים על ידי מעסיק זר בחו"ל, מתגוררים בחו"ל, ואין בכוונתכם לחזור בשנה הקרובה (אחרת, ההכרה היא כבן שליחים - שונה מאוד מחייל בודד, עם זכויות מאוד מוגבלות).
בהנחה שהתקבלה ההכרה כבודד עוד לפני הגיוס, הוא יזכה לשי נחמד כבר ביום הגיוס :-) אם לא הסתיימו תהליכי ההכרה, אל דאגה - אפשר להמשיך בתהליכים עם המש"קית בקורס או בטירונות גם אחרי הגיוס ובכל מקרה כל הזכויות יתקבלו באופן רטרואקטיבי ליום הגיוס.
בהצלחה רבה!
טלי
אם אתה כבר רשום לחץ על כניסה לחברים
כדי להוסיף הודעה חדשה לפורום רילוקיישן, עלייך להירשם כחבר לחץ כאן להרשמה
