מחירי ביטוח בריאות ברילוקיישן
העיקר הבריאות, אבל מי באמת דואג לה כשעושים רילוקיישן?
החלטתם לעבור לחו"ל לכמה שנים? אז בין האריזות והמחשבות על בית הספר של הילדים, המכולה שתשלחו ואיפה הכי כדאי לשכור דירה, הנה כמה טיפים בנושא ביטוח הבריאות שיכולים לחסוך לכם הרבה כסף ודאגות בהמשך הדרך.
נפתח בשאלה פשוטה - כמה אנו משלמים על ביטוח הבריאות שלנו בישראל? 150 שקלים? 230 שקלים? אפילו לא קרוב! אבל בעצם, למה שתדעו? בניגוד לארנונה, מים, חשמל או תשלומים על הגן של הילדים, את ביטוח הבריאות שלכם אתם לא משלמים באופן אקטיבי. הוא מנוכה מהשכר שלכם על ידי המעסיק, ודרושה תשומת לב מיוחדת כדי להצליח לפענח את השורה הזאת בתלוש. תכלס, רובכם כנראה בטוח שהוא משלם 159 שקלים בחודש (פחות או יותר, כן?), שהוא מחיר הביטוח המשלים או הפרטי שלכם.
אז אולי מפני שכולנו קצת שאננים ואולי בגלל סל שירותי הבריאות הרחב (מאוד) בישראל, נדמה לנו שהרפואה הציבורית לא באמת עולה כסף. ואולי בגלל זה, לא מעט ישראלים שבוחרים לחיות בחו"ל או לעשות רילוקיישן, נוטים להקל ראש בעניין (כמו ישראלים טובים, שהכל יהיה בסדר). אלא שאז נוחתים אי שם מעבר לים, ומבינים שבריאות זה עסק יקר, אפילו יקר מאוד. גם כשיש ביטוח הוא לעיתים קרובות יחייב השתתפות עצמית בסך מאות ואפילו אלפי דולרים. וכן, אנחנו לא מדברים רק על מחלות קשות (חלילה), אלא גם על המקרה השכיח כל כך שבו קמנו עם קצת חום בבוקר או הילד שלנו התעורר עם דלקת אוזניים.
האם כדאי לעשות ביטוח אצל מבטח מקומי? לרכוש מוצר בינלאומי או אולי בכלל אצל חברה ישראלית? והאם זה באמת עולה יותר ממה שאתם משלמים בארץ? ואגב, אתם יודעים מה קורה עם הביטוח שלכם אחרי כמה שנים בחו"ל? ומה אם תגיעו לביקור מולדת? כל התשובות בהמשך.
איך זה עובד בישראל?
"אופי מערכת הבריאות הציבורית בישראל הוא אחת הסיבות שבגללן ישראלים לא מבינים את סוגיית עלויות הטיפול הרפואי בחו"ל", מסביר רמי רוזנגרטן, סמנכ"ל לקוחות עסקיים בדיוידשילד, חברה המתמחה בפתרונות ביטוח רפואי לישראלים שחיים מעבר לים – בין שמדובר במעבר קבוע ובין שברילוקיישן של מספר חודשים. "מדובר במערכת שוויונית, נגישה ומתוקצבת, שנותנת מענה למגוון צרכי האזרחים בתחום הבריאות, מהבסיסיים ביותר ועד המורכבים שבהם". אבל טוב ככל שזה נשמע למערכת הבריאות הציבורית בישראל יש גם חסרונות אותם כולנו מכירים: ישנם תרופות וטיפולים שלא נכללים בסל הבריאות, תקופות המתנה ארוכות לטיפולים ובדיקות, לא תמיד תוכלו לבחור את הרופא שלכם ועוד.
למקרים האלה נמצאו מיני פתרונות במערכת הרפואה הפרטית ו/או הביטוחים המשלימים והפרטיים, שפותחו לאורך השנים על ידי קופות החולים מחד וחברות הביטוח מאידך.
בואו נעשה לכם סדר - לכל עובד שכיר מנוכה משכרו ביטוח לאומי, כשחלק ניכר מהמס הזה הוא הלכה למעשה מס הבריאות. רוצים לשנות את זה? חבל! התשלום לא תלוי ברצונו של העובד מפני שהמס מופרש ישירות על ידי המעסיק מתוך השכר ברוטו, לפי נוסחה שמתעדכנת מעת לעת. אם אתם עצמאים החישוב דומה, רק שאתם משלמים גם את חלקו וגם את חלק המעסיק.
אגב, אם אתם סטודנטים או מובטלים זה לא פוטר אתכם מתשלום, אתם פשוט תחויבו בתשלום בשיעור מינימלי. כמובן שמדובר על הביטוח הבסיסי, בעוד הביטוחים המשלימים ו/או הפרטיים הם רבדים וולונטריים שמשלמים עליהם בנפרד, בדרך כלל בחיוב חודשי קבוע.
חישוב מס הבריאות הבסיסי, כלומר ללא הביטוחים המשלימים או הפרטיים, נקבע בהתאם לשכר הברוטו. ככל שהשכר גבוה יותר התשלום כמובן עולה, כאשר עבור שכר של כ-10,000 שקלים ברוטו תשלמו 3.9% מהשכר כמס בריאות, ואם שכרכם פי 4 מכך תשלמו 4.7% משווי השכר. כאמור, למובטלים או לבעלי מעמד מיוחד בהקשר הזה נקבע סכום מינימלי של תשלום לחודש, ומצד שני ישנה תקרת שכר שממנה שיעור המס כבר לא עולה יותר. המס הזה, יש לציין, לא כולל רק ביקורים אצל רופאים, אלא גם סבסוד משמעותי של תרופות, אשפוזים, טיפולי חירום ועוד.
מבולבלים? כך תדעו כמה מס בריאות אתם משלמים:
מדינה אחרת, ביטוח אחר, עלות דומה
אז גם אם אתם מוצאים את עצמכם מתוסכלים לפעמים ממערכת הבריאות המקומית (שמוסדותיה הם כנראה היחידים שחושבים שפקס זאת דרך תקשורת לגיטימית), צפויה לכם הפתעה לא נעימה בעליל בחו"ל. אם אתם מתכננים רילוקיישן או פשוט מגורים בחו"ל בעתיד הקרוב, מומלץ מאוד שתבדקו את עניין ביטוח הבריאות כבר בארץ, בטח אם אתם הורים לילדים קטנים. "כשאנחנו מציעים לאנשים ביטוח של דיוידשילד לתקופת השהות שלהם בחו"ל, ומציגים להם את דמי הביטוח, הם לעיתים מופתעים מאד", מספר רוזנגרטן. "הם חושבים שתשלום לדוגמא של 300 דולר בחודש זה סכום גבוה מאד.
אם מחשבים את סך העלויות בארץ נוכחים לדעת שמדובר בסכומים דומים, אלא שזה לא עובר דרך חשבון ההוצאות המשפחתי. כך רוב אנשים אינם מודעים שזו עלות הביטוח שהם משלמים מדי חודש".
אבל זוהי לא רק עלות הפוליסה החודשית שצריך לקחת בחשבון. במדינות כמו ארצות הברית לדוגמה, תגלו שבנוסף לדמי הביטוח עליכם לשלם גם השתתפות עצמית ניכרת. בבואכם לקבל טיפול רפואי, ולו הבסיסי ביותר או לרכוש תרופה, תיאלצו לשלם מכיסכם את מאות או אלפי הדולרים הראשונים.
רק לאחר שתוכיחו לחברת הביטוח שאלו כבר שולמו תהיו זכאים להחזר כספי. בסופו של יום, יש קשר ישיר בין דמי ביטוח נמוכים והשתתפות עצמית גבוהה. החיסכון בתשלום החודשי עלול להתברר כ"קנס" קשה ביותר. ואם אתם בחו"ל עם משפחה וילדים, ההשתתפות עלולה להיות כבדה בהרבה.
דבר נוסף שחשוב לקחת בחשבון מעבר לגובה הכיסוי הביטוחי הוא האיכות והגמישות שהביטוח מאפשר לכם. "תארו לעצמכם שאתם חיים בתאילנד או הונג קונג ומבוטחים על ידי חברת ביטוח מקומית", מדגים רוזנגרטן. "סיכוי סביר בהחלט שתחויבו ללכת לרופא או מוסד רפואי ספציפי, שלא בטוח בכלל שמתאים לצרכיכם. אתם יכולים למצוא את עצמכם מחכים בתור עם תושבים מקומיים, אצל ספקי שירות שלא עונים לסטנדרטים שהורגלתם אליהם.
לא בכל מדינות העולם מדובר במצב סימפטי. לא כל מבטח מקומי מציע מוקד שירות באנגלית, שלא לדבר על עברית, כך שאתם עלולים להיות מוגבלים ביכולתכם לתקשר עם חברת הביטוח. קיימים כמובן ביטוחים גלובליים איכותיים (שעלותם בהתאם) בכל רחבי העולם עם רשתות ספקי שירותים ברמה מאוד גבוה, המאפשרים לכם בחירה יחסית חופשית של רופאים. אצלנו בדיוידשילד המבוטחים נהנים בנוסף גם ממוקד שירות ומוקד רופאים דוברי עברית 24/7".
אוקיי, אני חולה – מה עושים עכשיו?
בכל מדינה הפעלת הביטוח מעט שונה בגלל ההבדלים במערכות הבריאות, ובמידת המעורבות של הרפואה הציבורית. בארצות הברית לדוגמה אין בכלל ביטוח ממלכתי, וגם עם כניסת רפורמת, Obama-Care עדיין רוב האחריות הביטוחית וההוצאות הרפואיות נופלות על כתפי האזרח. למעשה, רוב פשיטות הרגל הפרטיות בארצות הברית הן כתוצאה מחובות לספקים רפואיים למיניהם. "אם אתם מבוטחים של דיוידשילד אתם פונים לרשת United Healthcare שהיא אחת מרשתות ספקי שירותי הרפואה הגדולות בארצות הברית, ובאמצעות כרטיס המבוטח שתציגו במשרד הספק הוא יודע כמה לחייב אתכם וכמה לגבות מחברת הביטוח", מפרט רוזנגרטן. "כך תקבלו טיפול ככל אזרח אמריקאי, כשהסליקה נעשית ברקע על ידי חברת הביטוח".
במדינות אחרות דוגמת קנדה, בריטניה, גרמניה או אוסטרליה קיימות גם מערכות בריאות ציבוריות שלחלקן יש קווי דמיון למערכת הישראלית, ונגישות עבור הזכאים במדינות אלה. רוב המערכות האלה סובלות מחסרונות דומים לאלו הקיימים בישראל וגם שם התשלום למערכת הבריאות הוא חלק ממערכת המיסוי. "מחוץ לארצות הברית, הפעלת השירות קלה במיוחד.
המבוטחים מקבלים מאתנו את כרטיס הדיוידכארד החדשני שלנו, וכאשר הם מבקשים ללכת לרופא או רוצים לרכוש תרופה הם פשוט נכנסים לאפליקציה בטלפון הנייד, בוחרים את סוג השירות אותו הם רוצים ותוך מספר שניות, הכרטיס נטען בכסף והמבוטח יכול לשלם באמצעותו. אין פשוט מזה!"
הבאנו שלום עליכם
ומה קורה כשמגיעים לביקור מולדת או פשוט חוזרים ארצה? אז קודם כל ברוכים הבאים, אנחנו שמחים לראות אתכם שוב ומקווים שהבאתם לנו טובלרון. עכשיו, אחרי שחטפתם הלם מהחום, כדאי שתדעו שהיעדרות מישראל ומגורים בחו"ל לתקופה ממושכת עלולים להביא לניתוק תושבות ואובדן הזכויות לביטוח הרפואי במסגרת חוק בריאות ממלכתי.
כך, כאשר תחזרו בסופו של דבר ארצה, לא תהיו זכאים מיד לביטוח רפואי מלא, ותהיו חייבים בתקופת אכשרה שאורכה חודש לכל שנת היעדרות מישראל, עד למקסימום של 6 חודשים. במקרה כזה הביטוח של דיוידשילד מעניק כיסוי בישראל, גם במקרה של "ניתוק תושבות", הן בחופשות מולדת והן בתקופת ההמתנה שתחול על המבוטח בעת חזרתו ארצה, ולמעשה מגשר על הפער שנוצר למי שחי תקופה ארוכה מחוץ לישראל.
פשוט משלמים קצת אחרת
ביטוח בריאות טוב צריך לדאוג לצרכים שלכם במדינת היעד ובמדינת המוצא כאחד, ואם אתם אנשי עסקים או פשוט אוהבים לצאת לחופשות, אז גם לביטוח חירום בזמן הנסיעות שלכם לאורך השנה. פוליסת ביטוח מקומית עלולה להגיע אליכם בשפה זרה, שאינכם שולטים בה, וסביר שתפספסו בה הרבה אותיות קטנות ובמקרים מסוימים אף תתקשו לפרש אותה בשל הבדלי תרבות.
אם אתם כבר משלמים מאות דולרים בחודש, היו בטוחים שרכשתם את ביטוח הבריאות שמתאים לצרכים שלכם וייתן לכם את הכיסוי המיטבי במקום אליו אתם עוברים. וכמובן זכרו שגם אם נראה לכם שהביטוח יקר, אתם לא בהכרח משלמים הרבה יותר ממה ששילמתם בישראל, אלא פשוט משלמים קצת אחרת.
לקריאת המאמר ב'דה מרקר'- לחצו כאן
