רוצהעושה ברילוקיישן
#רוצהעושה ברילוקיישן
סיגל הורנפלד, מעצבת שינויים
היית עושה את זה שוב?
היית יוצאת לרילוקיישן הזה לו ידעת מראש במה זה כרוך? אולי בכלל לא היית הולכת על זה. נכון, זה לא מהלך פשוט בכלל. ליצור חברויות באמצע החיים, להפסיק לעבוד, להתאקלם בתרבות זרה. המשפחה והחברים בארץ בטוחים שזכית בלוטו, "הילדים במסגרות, לכי ל-"ג'ים", צאי לשופינג ותהני" את לא תמיד משתפת אותם בהתמודדות שלך. הסביבה החדשה שלך לא הכי מכירה אותך. היכן את בין העולמות, איך את יוצרת את העולם שלך?
אולי כבר עשית כמה דברים נהדרים וההתאקלמות שלך די טובה. ייתכן וכעת משהו בך מבקש את השינוי הבא. הרצון שלך מבעבע ואת לא יודעת איך ומה בדיוק עושים.
מה עומד בין ה'רוצה' לבין ה'עושה' שלך?
האם יש שם פחד, ספקות או אולי חסמים? כאן מגיע החלק שלי – "רוצהעושה" – שיטה שפיתחתי ובאמצעותה אני מלווה נשים בארץ ובעולם ומדריכה אותן כיצד להניע את השינוי הפנימי הנכסף הזה. אנחנו מצליחות במשימה באמצעות השילוב בין שינוי חיצוני לשינוי פנימי. מדהים מה שאפשר לחולל מהחוץ אל הפנים, עד כמה שינוי חיצוני יכול לתת תחושה של בטחון עצמי ולהתחיל למלא את הבור הפנימי ומשם מתחילים לחולל את מעגל המוטיבציה.
במעגל המוטיבציה אנו לוחצות על כפתור בחוץ אשר מפעיל את המוטיבציה בפנים ממש כמו קסם. אנחנו משתמשות באופנה ובבגדים לטובת התפתחות אישית, מניעות שינויים עמוקים ומשמעותיים.
מהחוץ פנימה
בעבר, אני זוכרת שלפני פגישה חדשה הייתי קונה בגדים וזה היה מעניק לי תחושה של בטחון בפגישה. אמנם זה היה נקודתי וקצר, אך במבט לאחור אני רואה שכך פיתחתי את הבטחון העצמי שלי. בשלבים הבאים למדתי לחזק את הבטחון גם בלי קשר לבגדים.
באחד התהליכים הנחיתי אישה כריזמטית, אשר נהגה להתלבש בבגדים צבעוניים להרצאות שלה. היה לה חשוב לשדר – "תראו אותי, אני מיוחדת, אני שונה מכולם." בתהליך שלנו היא הגיעה למסקנה שמה שיש לה לתת, עומד בפני עצמו. המאמץ נשר ממנה, ההערכה העצמית גדלה וההוויה השתנתה מקצה לקצה. כך באופן פלאי החלה ללבוש ג'ינס וחולצה לבנה להרצאות שלה והשאירה את המאמץ מאחור.
מעבר למדינה אחרת
זו חתיכת התמודדות. את רוצה להשתייך ולעשות לך בית נהדר מצד אחד, ומאידך לבטא את קולך הייחודי, את דעותיך ועמדתך. איך מגשימים את שני הניגודים?
הבטחון העצמי שלך עשוי להסדק במעבר כזה. פתאום את לא בטוחה בעצמך, "שלום כיתה א'", באמצע החיים. את רוצה להמשיך את חייך, פחות בא לך להתחיל מחדש. אני לוחשת לך שהלבוש שלך עשוי לבנות מחדש את הבטחון העצמי שלך בשלב המעבר וההתאקלמות ולתת מענה לרצון שלך בשינוי פנימי.
המסע שלי
התחיל ביום שהביאו את טנק המרכבה לבסיס שבו הייתי קצינה, הצטלמתי ליד הטנק והראיתי לחברים. חבר אחד ראה את התמונה ואמר: "מי פה הטנק?" שקלתי באותם ימים מעל ל- 100 ק"ג. השאלה הזו, הוציאה אותי למסע מתוך הכאב שעלה, הלכתי לגלות אותי מחדש.
במסע הגילוי הזה למדתי שכאשר אני מכבדת את עצמי ומדברת אליי במילים טובות, גם כשאני לא מצליחה, זה מאוד תומך בהישגים שלי. זה דרש ממני להפסיק את ההלקאה העצמית, שסדקה ושברה את רוחי. למדתי לסלוח לעצמי ולהיות בחמלה כלפיי, כך אפשרתי לעצמי להיות אנושית ולהתקדם בקצב שלי.
בועת הפנטזיה
אני מכירה הרבה מאוד נשים אשר קונות פריטי לבוש ומשאירות אותם בארון עם התווית. קרה לך? אז למה אנחנו לא לובשות את הפריטים הללו? האם ייתכן שאנחנו קונות את הפנטזיה? את הפריט הזה שהיינו רוצות להעז וללבוש, אך בסופו של יום, הוא נשאר עמוק במגירות הארון.
מה לובשת אישה הבטוחה בעצמה, אוהבת את עצמה, מאשרת את עצמה לעצמה. מה המרחק בינך לבין האישה הזו? היית רוצה לצמצם את המרחק הזה?
האם מה שאת לובשת מבטא אותך? האם את מחביאה את האישה שאת, זו שרוצה ללבוש בגדים נועזים יותר ולהראות בחוצות? איזה צבע את לא מעזה ללבוש?
אז מה ה- #רוצהעושה הקרוב שלך? לאיזו מוטיבציה את זקוקה כדי ללבוש את האמת הפנימית והחיצונית שלך?
כותבת הכתבה:
סיגל הורנפלד | מעצבת שינויים - התפתחות אישית ועסקית בשילוב אופנה | #רוצהעושה
