בדיקת רקע רפואי לפני מעבר לחו"ל

מעסיקים רבים מתקשים למצוא עובדים לתפקיד מסוים הדורש רילוקיישן. לעיתים, בגלל הקושי והזמן הנדרש באיתור העובד המתאים, נדחקת בדיקת הרקע הרפואי של העובד ושל בני משפחתו העוברים עימו או נשארים בארץ, לשלב מאוחר מאוד ואף מתפספסת לגמרי. כיצד כל זה מסכן את הרילוקיישן?

רמי רוזנגרטן, סמנכ"ל לקוחות עסקיים בדיוידשילד מסביר ואף מציע פתרונות.

רמי, מתי נכון לבצע בדיקת רקע רפואי?

המועד הנכון לביצוע בדיקת רקע רפואי, הן לעובד והן לבני משפחתו, הינה כשלושה חודשים לפני מועד היציאה. בטווח כזה, אם הבדיקה העלתה ממצא בעייתי, המעסיק עדיין יכול להתאים את הפתרון או אפילו לחזור בו משליחת המועמד ולמצוא לו חלופה ראויה.

אם הבדיקה נעשית כשהעובד כבר עם רגל על המטוס, יכולות לקרות תקלות שונות, כמו היעדר כתב ויתור על סודיות רפואית המאפשר לנו למצוא פתרונות לצרכי ביטוח, העובד עלול לצאת עם כיסוי חסר או ללא מענה לבעיה שלו. במקרים קיצוניים, אף יתכנו מצבים של אי יכולת לבטח. כל זה יכול לפגוע בהמשכיות השליחות ולהעמיס על המעסיק הוצאות נוספות, הנובעות מחזרות תכופות ארצה, או בגלל יציאות תכופות למדינות סמוכות, על מנת לקבל טיפול רפואי.

זה נכון במיוחד עבור עובדים במדינות בהן זמינות שירותי הרפואה נמוכה מאוד ובאזורים שבהם אין אפילו מענה לבעיה הרפואית של אותו עובד או בן משפחתו. במקרים כאלו, אנו עדים לשליחות ההופכת לבעייתית, העובד אינו מרוכז בעבודה למטרתה נשלח ולעיתים אנו עדים אף לקיצור השליחות או לביטולה.

מה קורה כשהעובד כבר יצא לשליחות והתפתחה בעייה רפואית?

אם נעשות כל ההכנות הנדרשות והעובד יוצא עם ביטוח מתאים של דיוידשילד, הביטוח הוא מקיף ומכסה כל מחלה שמתפתחת אחרי היציאה לשליחות, גם מחלות כרוניות. אז עושים כל שאפשר לטפל בעובד במדינת היעד.
ביטוח נכון אמור לספק את היכולת לטפל בכל בעיה רפואית בכל מדינת יעד ככל שזה ניתן, ולא דורש חזרה בלתי פוסקת לישראל. הדבר כולל את מדינות אפריקה, שבהן הדבר האפקטיבי ביותר לעשות הוא לפנות את העובד למקום שבו הוא יכול לקבל טיפול רפואי ראוי כמו דרום אפריקה, אירופה או מדינות האיים הקנאריים.

הזכרת את בני משפחתו של העובד, מה קורה אם מתגלה בעיה אצל אחד מהם?

לעיתים, כמו שאמרנו, מתגלה בעיה רפואית אצל אחד מבני המשפחה ולא אצל העובד עצמו, לדוגמה - ילד עם מוגבלות שזקוק לטיפולים שניתנים בארץ על ידי שירותי הרווחה, אך כלל לא קיימים במדינת היעד. מצב כזה, שלא התגלה בזמן, עלול להביא למצב שהמשפחה תיאלץ לחזור ארצה והעובד ייאלץ להישאר במדינת השליחות. המתח והבדידות שנגרמים לעובד במצב כזה ידועים היטב למנהלי HR כמסכני רילוקיישן.

איך תמליץ למנהלי HR להתכונן באופן נכון למניעת המצבים שתיארת?

ההמלצה שלנו היא קודם כל להפנות את המועמדים לבדיקת היתכנות הביטוח הרפואי לחו"ל שלהם, רצוי עוד בזמן המיון לתכנית. במקביל יש לדאוג להחתמת המועמדים על טפסי ויתור סודיות שיאפשרו לנו לדון בחופשיות על התנאים וההגבלות שחלות על הביטוח הרפואי.

אם השליחות גוררת אחריה גם מצבים של ניתוק תושבות, שמשמעו שהעובד ומשפחתו מפסיקים להיות זכאים לשירותים רפואיים באמצעות קופת חולים בישראל, כדאי לתת את הדעת על הדרך בה הם יקבלו טיפול רפואי בביקורי מולדת ומה יהיה מצבם בעת החזרה ארצה בעוד שנים אחדות, משתוטל עליו תקופת המתנה בקופת החולים. הפיתרון הביטוחי של דיוויד שילד נותן מענה מלא לנושא זה, מעניק גשר לתקופת ההמתנה וכיסוי בהיקף הכיסוי של חוק בריאות ממלכתי לאותה תקופה.

עוד נושא חשוב הוא עיסוק בתכנון המשפחה בשלב תיאום ציפיות עם עובדים שיוצאים לרילוקיישן. הוצאות הקשורות בבדיקות ובטיפולים הנוגעים בהריון ולידה מצריכות לא פעם תקופת המתנה ובחברות ביטוח טובות כמו דיוידשילד מתכוננים למצבים כאלה, במידה והעובד מודיע על תכניות הרחבת המשפחה מבעוד מועד, אנו יכולים למנוע מצבי מפח נפש כשמסתבר שבדיקות וטיפולים הקשורים בהריון ולידה נושאים בעלויות גבוהות מאוד, אם אין כיסוי ביטוחי.

יש לך המלצה מיוחדת לארגונים, על מנת לוודא שהכיסוי הביטוחי של העובד בשליחות יהיה מיטבי?

אכן, יש ארגונים יסודיים המקפידים על מעורבות פרטי הביטוח ובוחרים את הביטוח הטוב ביותר. לעומתם יש ארגונים שנותנים לעובד תקציב לרכישת ביטוח. העובד, שעל פי רוב  אינו מיומן בצרכים העולים בתקופת רילוקיישן, עלול לבחור בביטוח שאינו עונה על הצרכים ויש לו תקרת ביטוח נמוכה. במקרה כזה, הבעיה תחזור אל המעסיק ואף תסכן את השליחות כולה.

עם כל המאמץ שבדבר מומלץ שהפתרונות הביטוחיים המוצעים לעובדים יהיו תחת אחריות הארגון ושמנהל ה-HR, כאדם שמכיר את נושא הרילוקיישן ואף את מגבלותיו ואפשרויותיו של הביטוח הרפואי יפקח על תהליך רכישתו.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך:

• מה זה רילוקיישן?
• איך להתכונן לרילוקיישן
• חוויה ושמה רילוקיישן