עצות מעשיות למשפחה לקראת רילוקיישן

כשפנו אלי מחברת דיוידשילד לכתוב פוסט על רילוקיישן חשבתי שכבר טחנתי את הנושא עד דק. אבל אז חשבתי עוד קצת ונזכרתי שיש הרבה עצות מעשיות שהעלינו כמשפחה שעשתה שלושה רילוקיישנים: למישיגן, למנהטן וחזרה לישראל.

הנקודה העיקרית היא כזו: כשזוג סטודנטים צעיר יוצא לרילוקיישן כל העסק יכול להיות מגניב לאללה: נזרקים בשקי שינה, סוחבים כמה כסאות מהפח הקרוב וממתינים לגראז' סייל אצל השכנים בשביל להתארגן על קומקום.

אבל כשמשפחה יוצאת לרילוקיישן המגניבות נגוזה ונעלמת. גם ההורים הכי קלילים רוצים לספק לילד אוכל, בית, איזושהי שיגרה סבירה. אי אפשר פשוט להיזרק לתוך פרויקט כביר כזה בלי תכנונים. והתכנונים הם לא פשוטים: אני מחזיקה מעצמי אדם מאורגן במיוחד אבל בכל שלושת הרילוקיישנים שלנו חווינו רגעים של אובדן שליטה ולחץ אטומי.

יש לי רשימה בראש של כל הטעויות הרציניות שאנחנו (או חברים שלנו) עשינו. הנה היא לפניכם, כדי שלא תחזרו על אותן טעויות בדיוק:

אריזה זה רצח:

אם אתם אורזים/מחלקים את תכולת הבית בעצמכם אל תזלזלו בעניין האריזה. אם נראה לכם שזה ייקח שבוע- תכפילו. אם נראה לכם שתצטרכו 50 ארגזים- תכפילו. גייסו כל אדם שרק מוכן לעזור לכם.
והכי טוב: נסו להגיע למצב שבו אורזים מקצועיים מגיעים לביתכם ואורזים ממש הכל. הם עושים את העבודה מעולה ויש להם ציוד מתאים. לכו על חברה אמינה, שמרו אצלכם את חפצי הערך והשאירו את האדם הכי רגוע בבית לפקח על התהליך.

ביטוח רפואי זה קריטי:

הטעות הכי גדולה שאנחנו עשינו הייתה להעריך את הביטוח הרפואי כהוצאה שולית ולהתעלם ממנה בזמן המשא ומתן עם המעסיק. זו הוצאה משמעותית, יש להיערך אליה ולדאוג לכיסוי ביטוחי מלא לפני שיוצאים לדרך. כשבן שלי פתח את הראש בניו יורק (3 פעמים ב3 חודשים, כן?) קיבלנו מחדר המיון חשבונות של כמה אלפי דולרים על כל פעם. רק אחרי שגמרנו להתאושש מהתקפי הלב שחטפנו מהחשבון התפנינו להעריץ את עצמנו על כך שהיינו מכוסים.

בית במזוודה:

נסו לקחת במזוודה כמה שיותר חפצים שייתנו לילדיכם תחושה של בית. זה לא הזמן להיפרד מהדובי האהוב או מהשמיכי היקרה. הספרים שאוהבים לקרוא לפני השינה, הבקבוקי או המוצץ- כל מה שיעשה לפעוטות שלכם טוב ונעים בלב.

מכולה זה עדיף:

לזוג צעיר, כאמור, כדאי להתכלב קצת ולחסוך אלפי שקלים. אבל משפחה משאירה מאחוריה בית שלם, ולקנות את כולו כמעט מאפס זה סכומי עתק. צריך לזכור גם שאתם מגיעים ויש אלף ואחת סידורים וטרדות והדבר האחרון שבא לכם לעשות זה ללכת ולחפש איפה קונים כלי מטבח משומשים. זו נקודה ששווה להתמקח עליה עם המעסיק- וגם אם זו הוצאה מהכיס שלכם שווה לחשוב על הנקודה הזו- מהניסיון שלנו הוויתור על מכולה שתביא אלינו את כל תכולת הבית עלה לנו ביוקר.
אם אתם מוותרים על מכולה נסו לשכור בית מרוהט, לפחות חלקית. זכרו לא לסחוב מכשירי חשמל גדולים לארצות הברית- בכל דירה שכורה יש מקרר, תנור, לפעמים מדיח. בבניינים גדולים יש חדרי כביסה.

בית חדש:

נסו להגיע למצב שבו אתם לא שוהים (או כמעט לא שוהים) במקום זמני. מוקדם ככל האפשר אתם רוצים להגיע להיכנס לבית שבו יש לילדים חדר, מיטה וסדר יום. הטקסים הקטנים של בית- המרק האהוב שמתבשל על הגז, הכביסה שמסתובבת במכונה- זה מסוג הדברים שיעמידו אתכם בחזרה על הרגליים.

הכלה ועידוד:

שימו עין על הילדים. חבקו אותם, הקדישו להם זמן למרות שאתם בתוך טירוף של מעבר. דברו איתם על הקשיים ותשתדלו להכיל את הכעסים, הטענות והצער של ילדים שנתלשו מהשגרה שלהם. הסבירו להם למה אתם חושבים שהמעבר שווה וכדאי אבל תדגישו שבשורה התחתונה זו החלטה שלכם והיא כבר סגורה וסופית. נסו לארגן חופשה או פעילות מלהיבה אחרי שתתאקלמו קצת כדי שיהיה למה לחכות וכדי להדגים את היתרונות של המעבר.

תיזמון:

אמצע שנת לימודים זה עיתוי מאד בעייתי. עשו כל מאמץ לתזמן את המעבר לחופש הגדול, כך הילדים יצטרפו למסגרת בתחילת שנת הלימודים ולא ייכנסו לכיתה שכבר נכנסה לשגרה וכולה ערוכה להציק לילדים החדשים.

מסגרות:

אף פעם לא מוקדם מדי לאתר את המסגרות שאליהן תרשמו את ילדיכם ולדאוג לרישום תקין. התחילו לפעול ולברר הרבה לפני המעבר לחו"ל. וברגע שאתם במסגרת- צריך ליזום שיחה עם המחנכים, המנהלים, היועצים- כל מי שמוכן לדבר איתכם- כדי לוודא שהילדים מלווים ושהמערכת מודעת לקשיי ההסתגלות והשפה.

רוכשים שפה זרה:

הכלל הוא פשוט: עברית בבית, שפה זרה בחוץ. פגשתי הורים שהחליטו לדבר עם הילדה באנגלית הרבה לפני המעבר והם פשוט שיגעו אותה! מעבר לניג'וס לכל הנוגעים בדבר, ממש חבל לאבד שפה. מהר מאד תגלו שהמאבק האמיתי הוא לשמור על העברית- את השפה החדשה הילדים ירכשו בקלות יחסית. לילדים גדולים יותר שצריכים לעמוד בקצב של הכיתה כדאי לדאוג לעזרה בתחילת הדרך.

חיות מחמד:

רק שלושה חדשים לתוך הרילוקיישן הראשון קלטנו כמה בן השנה שלנו התגעגע לחתולה הפוזלת שהשארנו מאחור. בסופו של דבר, כשבעלי עשה גיחת עסקים לישראל הוא החזיר עמו את החתולה מהבית של אמא שלי. אז במידת האפשר- היערכו לכך שחית המחמד תתלווה אליכם.

יש יתרונות:

הרבה פעמים אני שמה לב לכך שמשפחות שעברו רילוקיישן הן קרובות במיוחד. החוויה המיוחדת של להיות לבד בלי כל החברה והמשפחות המורחבות, שבתות לבד, ערבי חג לבד- מקרבת את בני הבית ומלמדת אותם להסתדר ולהיות חברים. נצלו את התקופה המיוחדת הזו בחיים שלכם- היא תעבור מהר ואתם תגלו שיצאתם ממנה ברווח גדול, למרות כל הקשיים.

המאמר נכתב על ידי ליהי סוויד מאתר http://www.internet-mom.com