3 התחנות בדרך לרילוקיישן מוצלח

אתם עומדים לפני רילוקיישן לחו"ל? כדאי שתלמדו מהניסיון של אלו שכבר עברו את החוויה. ליקטנו עבורכם את 3 הנושאים החשובים ביותר שמומלץ לטפל בהם בדרך לרילוקיישן מוצלח.

במציאות המודרנית, המעבר ממדינה למדינה לצורכי עבודה, לימודים או שליחות הינו חלק בלתי נפרד וכמעט טבעי מעצם היותנו "כפר גלובלי אחד קטן". כ-5000 משפחות ישראליות מבצעות מדי שנה רילוקיישן, אולם ע"פ הנתונים כמחצית מהרילוקיישנים אינם צולחים והמשפחות חוזרות לישראל מוקדם מהמתוכנן. מגוון הסיבות לכך הוא רחב וכולל אי השתלבות של המשפחה, שינויים בחברה המעסיקה, געגועים לישראל ועוד. אך משיחות עם משפחות ישראליות שביצעו רילוקיישן, ניכר שישנן מספר סוגיות מהותיות שטיפול והיערכות נכונה אליהן יכולים לסייע לכם להיות בצד המוצלח של הסטטיסטיקה.

תחנה מס' 1 – אשרת עבודה

אשרת העבודה היא תחנה הכרחית וראשונה בכל תכנון ויישום של רילוקיישן ולכן חשוב לדאוג לה כבר בשלבים המוקדמים ביותר. אשרת העבודה מהווה, למעשה, את ההיתר הרשמי מרשויות המדינה לעבוד ולשהות בארץ היעד ובלעדיה לא ניתן יהיה לעבוד במדינה. "כבר היינו מוכנים לנסיעה", מספר מנהל ישראלי שביצע רילוקיישן לאחת ממדינות אירופה, "תכולת הבית כבר נשלחה במכולה לחו"ל, הילדים נפרדו מהחברים, כרטיסי הטיסה הוזמנו, הבית החדש היה מוכן ומושכר עבורנו, אשתי התפטרה ממקום העבודה.. ואז קיבלנו תשובה שאשרת העבודה סורבה. היינו חסרי אונים.

למזלנו, לאחר התערבויות של מקום העבודה ותהליכים בירוקרטיים שונים קיבלנו את האישור הנכסף, אבל אני ממליץ לכל מי שמתכנן רילוקיישן לדאוג לאשרת העבודה או ויזת העבודה זמן רב מראש". הזמן המומלץ להתחלת תהליך הוצאת אשרת העבודה הוא ארבעה עד חמישה חודשים לפני מועד המעבר בפועל. ברוב המקרים לא קיים "מסלול מקוצר" ולכן חשוב להיערך לכך מראש באופן מסודר.

חוקי ההגירה בכל מדינה הינם שונים והתהליך מערב מספר גורמים בתוך ומחוץ לחברה המעסיקה בחו"ל, שמשמשת כערבה לתהליך וכמובן רשויות וקונסוליות במדינת היעד, שזמני התגובה בהן עלולים להיות ארוכים. אין מה לעשות, זהו תהליך הדורש תשומת לב לפרטים, דיוק, סבלנות ומעקב. ישנה חשיבות רבה לבדיקת כל הנתונים הרלוונטיים להגשת הבקשה בשלב ההגשה הראשוני, בו ניתן עדיין לבצע שינויים בעלות (כספית, ארגונית ואישית) נמוכה יחסית. אם לדוגמא, מסתבר כי נדרשת דיפלומה מהעובד וזו לא בנמצא ניתן לנסות ויזת עבודה בקטגוריה אחרת.

האישורים והמכסות משתנים ממדינה למדינה ומתפקיד לתפקיד, ישנם מקצועות המוגדרים כמקצועות נדרשים במדינה וישנם כאלה בהם המדינה לא ששה לקלוט עובדים זרים מחוץ למדינה.

לאחר שקיבלתם במזל טוב את ויזת העבודה, כדאי לתכנן מראש את הארכתה של האשרה בטרם יפוג תוקפה (ברוב המדינות, לפחות שלושה חודשים לפני תאריך פקיעת התוקף). ישנן מדינות בהן הוויזה היא לשנה ואף פחות מזה. כדאי לבדוק מהם הכללים החלים על ההארכה. אם צריך להציג ניירות ומסמכים נוספים כדאי לדעת זאת מראש ולמנוע מקרה בו חוסר במסמך יחייב את העובד לעזוב את המדינה לפני שהשלים את התקופה המתוכננת.

וכמובן, במידה ואינכם נוסעים לבד, אלא עם בן/בת זוג, אל תשכחו שגם הם זקוקים לאשרת עבודה בכדי לעבוד במדינת היעד, במידה והם מתכננים לעבוד שם.

בכל מקרה, אל תצאו לרילוקיישן עם ויזת תייר, מתוך הנחה כי תשלימו את התהליך תוך כדי המגורים במדינת היעד. מעבר לאי הנעימות הגדולה שעלולה להיות במידה ותיתפסו ע"י רשויות ההגירה במדינה והאיסור לעבוד בה בעתיד, לעיתים הכניסה לאותה מדינה תיאסר עליכם ועל בני משפחתכם לצמיתות גם כתיירים ובמקרים מסוימים גם למדינות נוספות בארה"ב או אירופה (כחלק מאמנות בין המדינות.(

תחנה מס' 2 – תכנון פיננסי

מעבר לרצון לחוות חיים במדינה אחרת או להתקדם מקצועית, אחד המניעים המרכזיים לרילוקיישן הוא כלכלי – הרצון להרוויח יותר ו/או לחסוך כסף לשדרוג החיים בעתיד. בחלק ניכר מהמקרים, המעבר למדינה אחרת אכן נושא עמו גם עלייה משמעותית בשכר, אולם לא כולם לוקחים בחשבון את עלות המחייה במדינה החדשה.

בעיקר בערים גדולות ויקרות, עלות המחייה היא גבוהה מאד ולמרות שהשכר גבוה יותר, בהשוואה לשכר בארץ, הכסף שנותר בסוף החודש הוא נמוך יותר. "השכר השנתי שהציעו לי בארה"ב", מספר מהנדס ישראלי שעשה רילוקיישן עם משפחתו לעמק הסיליקון בארה"ב, "נראה לי חלומי בהשוואה לארץ והייתי בטוח שאחסוך מלא כסף ואחיה כמו מלך. אבל מהר מאד גיליתי שגם משכורת השווה ל-50,000 ₪, לא באמת מאפשרת לחסוך ושהעלויות הכרוכות בקיום המשפחה הן גבוהות מהצפוי. בכדי לקיים משפחה בתנאים נורמליים נדרשים כ-150,000$ ברוטו. וגם זה בתנאי שהילדים לומדים בבית-ספר ציבורי. לימודים בבית ספר יהודי, שהוא פרטי, יכולים להכפיל את הסכום הנדרש".

לעומתו, מספרות משפחות ישראליות שעשו רילוקיישן למדינות אפריקה ודרום אמריקה, סיפור הפוך על עלויות חיים זולות מאד ותנאי חיים שלא הורגלו להם בישראל עם נהג צמוד ומטפלות שחיות בבית ומסייעות בגידול הילדים, כמו גם ניהול משק הבית, וכל זאת בעלות מחייה חודשית נמוכה משמעותית מזו שבישראל. אולם, הן גם מספרות על תחושת ביטחון אישי נמוכה מאד ואפשרויות פנאי מוגבלות מאד, עובדות הפוגמות באיכות החיים הכוללת ולעיתים מהוות קטליזטור לחזרה לארץ עוד בטרם סיום תקופת הרילוקיישן.

כמו בנושאים אחרים, גם כאן ההמלצה הינה לתכנן מראש – בדקו את מערכת המיסוי במדינה אליה אתם צפויים לעבור, את הוצאות המחייה הדרושות לכם, את הוצאות התחבורה (מרכיב שבישראל אינו גבוה בדרך כלל, אולם במדינות רבות בהן שכונות המגורים הטובות נמצאות מחוץ לערים יכול להפוך להוצאה חודשית משמעותית), את הוצאות התקשורת, את הוצאות החינוך לילדים (חינוך פרטי מול חינוך ציבורי, בתי ספר יהודיים או בתי ספר בינלאומיים באנגלית) ואת ההשתתפות הצפויה של המעביד בהוצאות החיים.

לעתים, ההחלטה לעשות רילוקיישן נכונה מבחינת קריירה, אולם עשויה להיות בעייתית בהיבטים פיננסיים ארוכי טווח ומוטב להיערך ולהיות מודעים לכך מראש, במסגרת סך השיקולים בהחלטה האם לעשות רילוקיישן.

תחנה מס' 3 – העיקר הבריאות

לפני היציאה לחו"ל מומלץ לעבור בדיקות רפואיות מקיפות לכל המשפחה, כולל בדיקת שיניים. בעיה בריאותית שמתגלה היא אף פעם לא חוויה נעימה, אולם כאשר מגלים אותה בחו"ל גם בעיה רפואית פתירה וקטנה יחסית יכולה להפוך למטלה כלכלית, בירוקרטית ומשפחתית מורכבת וקשה, שבמקרים רבים עלולה לפצל את המשפחה ולהחזיר את כולה או חלקים ממנה חזרה לישראל לשם קבלת טיפול.

בכל מקרה, מומלץ לנסות ולהשלים בארץ את הטיפולים הרפואיים שלהם אתם זקוקים, גם טיפולי שיניים או טיפולים אסתטיים ולקחת עמכם את כל המסמכים הרפואיים של המשפחה מתורגמים לשפת מדינת היעד (לדוגמא, פנקס חיסונים של הילדים).

כשמדובר בבריאות שלכם אל תיקחו שום סיכון מיותר והתכוננו מראש – למדו על סידורי הרפואה במדינת היעד, קחו עמכם מלאי תרופות שאתם נוטלים לתקופה ההתחלתית עד שתלמדו מהן התרופות המקבילות בחו"ל וכמובן קחו עמכם מרשמים מתורגמים לתרופות.

אחד החלומות שמתלווים לרילוקיישן הוא קבלת דרכון זר לילד שייוולד במהלך השהות בחו"ל ואכן זוגות רבים נכנסים להיריון במהלך השהות בחו"ל. עם זאת, להבדיל מישראל, בה חלק ניכר מבדיקות ההיריון המקדימות וכמובן הלידה עצמה מכוסים ע"י ביטוח הבריאות הממלכתי, ברוב מדינות העולם העלויות הרפואיות הכרוכות בתהליך ההיריון והלידה אינן מכוסות ע"י המדינה וע"י ביטוחים רפואיים מקומיים.

הוצאות אלו עשויות להגיע, כולל ימי האשפוז לאחר הלידה, להיקפים גבוהים מאד וזאת גם כאשר מדובר בהיריון תקין ורגיל. אם חס וחלילה מתרחשים סיבוכים במהלך ההיריון או הלידה או שמא התינוק סובל מבעיות רפואיות, העלויות יכולות להפוך למטלה כלכלית שקשה יהיה לעמוד בה. זכרו שכשאתם בארץ, אתם מכוסים על ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אולם, כאשר אתם יוצאים מגבולות המדינה כיסוי זה אינו בתוקף וכל בעיה בריאותית הכי קטנה שדורשת טיפול (מהילד שעיקם את הרגל במשחק כדורסל ונדרשתם ללכת לחדר המיון ועד בעיה רפואית קשה ומורכבת יותר), יכולה להיות כרוכה בהוצאות עצומות ולא מתוכננות.

לכן, לפני הנסיעה מחו"ל הצטיידו בביטוח רפואי לכל בני המשפחה, אשר יעניק לכם כיסוי מקיף ויבטיח שתוכלו לממש את זכאותכם לבדיקות, חיסונים, ביקור אצל רופאי משפחה וכמובן קבלת מענה וטיפול במקרים רפואיים דחופים או מורכבים. מומלץ לערוך את הביטוח הרפואי בחברה ישראלית, אשר תוכל לספק לכם מענה זמין ונגיש בעברית ותכיר את מצבכם הייחודי כישראלים בחו"ל, כולל כל ההשלכות שקיימות על שמירת זכויותיכם הרפואיות בקופת החולים הישראלית בעת ביקור בארץ או בעת החזרה מהרילוקיישן.

כמו בכל תחום ובעיקר כאשר מדובר בבריאותכם ובבריאות בני המשפחה שלכם, מומלץ להתכונן מראש ולהתייעץ עם מומחים שימליצו לכם על הפתרון הנכון והמקיף ביותר עבורכם, כדי שתוכלו לצאת אל העולם בראש שקט. המומחים של חברת דיוידשילד, המתמחה בביטוח רפואי לישראלים בחו"ל, עומדים לשירותכם וישמחו לסייע לכם בבחירת הכיסוי הרפואי המתאים ביותר עבורכם.