עוברים לחו"ל בזמן הקורונה? כל מה שחייבים לקחת בחשבון

כבר יותר משנה שהקורונה מלווה אותנו ולעיתים זה נדמה שבחלקים רבים של החיים, הזמן פשוט נעצר. אבל אין זה סוד שיש גם כאלו שעבורם השנה הזו הייתה דווקא נקודת פתיחה לשינויים גדולים ואפילו חיוביים במיוחד. לא מעט שישראלים בחרו השנה לעשות רילוקיישן או פשוט להגר לחו"ל ובימים אלה מתלבטים בנוגע לדרך הנכונה ביותר לעשות את המעבר. אם גם אתם בצומת הזאת ואפילו אם ההחלטה כבר התקבלה, הכתבה הזו מוקדשת לכם. אז איך עוברים לחו"ל בזמן מגיפה עולמית ואילו שיקולים צריכים להיכנס למערכת קבלת ההחלטות? פנו לעצמכם עשר דקות בדיוק וקבלו את כל המידע הדרוש לכם כדי לצאת לדרך חדשה. 

 

תפתחו את הראש – האם המדינות החזקות בעולם עדיין חזקות כשהיו בעבר? 

עד לפרוץ הקורונה, נהוג היה לסווג את המדינות השונות בעולם בין השאר לפי עוצמתן הכלכלית. היום לעומת זאת, הדברים כבר לא כל כך פשוטים. הרי מה הטעם לעבור לבריטניה לצורך העניין, שעד לא מזמן נחשבה ליעד מועדף לרילוקיישן, בזמן שמערכות הבריאות שלה עומדות על סף קריסה? זהו הדין גם לגבי ארצות הברית – הרי עד לפני כשנה, ישראלים רבים נהגו להגר לניו יורק למשל, כדי "לעשות את זה בגדול". היום לעומת זאת, למרות סימני ההתאוששות, נראה שייקח עוד זמן רב לשקם את ההרס שזרעה המחלה, שגבתה עד כה כ-50,000 קורבנות בניו יורק לבדה. 

 

כפי שניתן להבין, כשמדברים היום על "מדינה חזקה" מתכוונים לא רק לימי הזוהר הרחוקים או לעוצמה הכלכלית, אלא גם לעוצמה שהפגינה המדינה מול הנגיף הידוע לשמצה, ליכולת ההתמודדות שלה עם המשבר ולמהירות שבה הצליחה להיחלץ ממנו. כך לדוגמה, המדינה שמככבת כבר שלושה חודשים רצופים במדד בלומברג שמדרג מדינות לפי האופן שבו התמודדו עם הקורונה (בין השאר מהבחינה החברתית והכלכלית), היא ניו זילנד, כשאחריה צועדות בסך סינגפור, אוסטרליה וטייוואן. 
 

ואם כבר הזכרנו את בלומברג, נציין עוד שהשנה דרום קוריאה היא זו שמככבת במקום הראשון במדד החדשנות העולמי של בלומברג. המדד מנתח עשרות קריטריונים כמו הוצאות על מחקר ופיתוח, ריכוז של חברות הייטק ויכולת ייצור, כשהמדד האחרון שפורסם ב-2021, הושפע ישירות ממאמצי המדינות להילחם בנגיף. המעניין הוא שבניגוד לשנה שעברה, ארצות הברית אפילו לא נכללת בעשירייה הפותחת. 

מה צריך לבדוק בנוגע למערכת החינוך במדינה? 

שאלות נוספות שחשוב לשאול בקול רם לפני המעבר נוגעות למדיניות הממשלה המקומית לגבי מערכת החינוך:
*האם לאחר המעבר תצטרכו למצוא סידור קבוע לילדים כיוון שבתי הספר במדינה סגורים וככול הנראה יישארו סגורים בעתיד הנראה לעין?
*האם בתי הספר נשארו פתוחים כמעט לאורך כל המשבר או לאורך כל המשבר (כמו צרפת לדוגמה)?
*האם בתי הספר נפתחו ונסגרו לסירוגין ומצב זה צפוי להימשך עוד זמן רב? 

סטטוס הפעילות של בתי הספר במדינת היעד שאליה אתם מעוניינים להגר או לעשות רילוקיישן ישפיע מן הסתם באופן משמעותי על שלל אספקטים בחיי המשפחה בכלל וחיי הילדים בפרט. מובן שלא ניתן לדעת מה ילד יום, אך בכל זאת ניתן להתרשם מההתנהלות במדינה לאורך 12 החודשים האחרונים ולהניח הנחות מושכלות לגבי העתיד הקרוב. 
  

מהם תנאי המגורים במדינת היעד? 

שאלה נוספת שהפכה השנה לרלוונטית מתמיד קשורה לתנאי המגורים במדינת היעד: האם מדובר על אזור צפוף בצורה בלתי רגילה, שבו החיכוך עם הזולת הוא בלתי נמנע או שמא מדובר באזור כפרי יחסית שבו כדי לבקש כוס סוכר מהשכנים, יש לנעול נעליים ולצאת להליכה של מספר דקות? האם כדי לגור בבית פרטי תצטרכו להיפרד מכל החסכונות שצברתם במשך כל החיים או שמא מדובר בסטנדרט המגורים באזור שאליו אתם שוקלים לעבור?

ומה בנוגע לשירותי הרפואה?

זוהי אולי אחת השאלות החשובות ביותר שצריך לשאול לפני שבוחרים את מדינת היעד: האם מערכת הבריאות המקומית הצליחה להתמודד בצורה יעילה עם המגפה או שמא עמדה על סף קריסה פעם אחר פעם? ומעבר לכך - אילו אמצעים מבטיחים שבעת צרה הצרכים הרפואיים שלכם יקבלו מענה מהיר ויעיל, בדגש על צרכים הנובעים ממחלת הקורונה?
 

אפשר למשל לראות כי ישנן מדינות שהגיעו פחות או יותר מוכנות למשבר הקורונה, לפחות במדדים מסוימים. הכוונה היא למשל למספר המיטות במחלקות טיפול נמרץ. רק כדי לסבר את האוזן, נציין כי בגרמניה לדוגמה, הגיעו למשבר הקורונה עם 33.9 מיטות טיפול נמרץ על כל 100,000 אזרחים. באיטליה לעומת זאת, מדובר היה בנתון צנוע הרבה יותר: 8.6 מיטות בלבד (על כל 100,000 אזרחים). בדיוק כך יש לבחון את היכולת של מערכת הבריאות המקומית לבצע בדיקות בהיקף רחב, להבין האם ישנם הבדלים באיכות הטיפול המושפעים מהיכולות הפיננסיות ו/או המעמד של התושבים ועוד. 
 

כיצד התמודדה האוכלוסייה המקומית עם המגיפה?

באזורים שונים בעולם ראינו תגובות שונות של האוכלוסייה המקומית למגיפה. יש אזורים שבהם האוכלוסייה שיתפה פעולה מהרגע הראשון והקפידה למלא אחר ההנחיות, ולעומתם מקומות שבהם ההתנגדות הייתה עוצמתית. ישנן כמובן מדינות שבהן התגובה של האוכלוסייה השתנתה לאורך הזמן - כמו בישראל. זה הזמן אם כך לנסות להבין היכן אתם מעוניינים לגור – במקום שבו ההתנגדות מורגשת ברחוב ולתושבים יש את היכולת לבחור האם לשתף פעולה עם ההנחיות או להתנגד להן בריש גלי ללא פחד, במקום שבו התושבים נוהגים בצייתנות מוחלטת או במקום שנמצא איפשהו באמצע?      

דוגמאות מעניינות לאופן שבו ההיענות (או חוסר ההיענות) של האוכלוסייה המקומית השפיעה על ההחלטות ברמה הממשלתית, ישנן בשפע. בסרביה למשל, בעקבות ההחלטה להטיל סגר בקיץ האחרון, תושבים מקומיים פרצו לבניין הפרלמנט, העלו ניידות משטרה באש והובילו לכך שהממשלה המקומית נסוגה מההחלטה. בטאיוואן לעומת זאת, האמון הגדול שנותן הציבור בשלטונות, סייע למאבק במגיפה אולי יותר מכל גורם אחר. למעשה בטאיוואן, השלטונות קיבלו הצעות לבלימה המגיפה ישירות מהאזרחים. בדיוק כך גם בניו זילנד, השקיפות והדיאלוג שקיימו השלטונות עם האזרחים, תרמו רבות להיענות ולשיתוף הפעולה עם ההנחיות וסייעו במלחמה עם הנגיף. 
 

בינתיים במחוזותינו, התמונה כמובן שונה לחלוטין: לפי "מדד הדמוקרטיה הישראלית" של "המכון הדמוקרטי", "מדד אמון הציבור" נמוך מאי פעם. כך לדוגמה, האמון בכנסת באוקטובר האחרון צנח ל-21%, האמון בממשלה צנח ל-25% והאמון בבית המשפט העליון צנח ל-42% (בקרב הציבור היהודי). 

מהי מדיניות החיסונים במדינה? 

בכל הקשור למבצע החיסונים, ישראל נמצאת במקום הטוב ביותר האפשרי: כמחצית מהאוכלוסייה במדינה חוסנה בחיסון הראשון ובשבועת הקרובים נתון זה יהיה תקף גם בנוגע לחיסון השני. למרבה הצער, זהו עדיין לא המצב בשאר מדינות העולם. אפילו במדינות שנחשבות ליעילות יחסית כמו גרמניה לדוגמה, מבצע החיסונים מתנהל בשלב זה בעצלתיים ויתכן שאפילו עד סוף השנה, לא כל התושבים במדינה יזכו לקבל את החיסון הנכסף. 

יש להדגיש כי היקף החיסונים והמהירות שבה מתקדמים מבצעי החיסונים, רלבנטיים אלינו לא רק ברמה האישית. הכוונה היא לכך שככול שהמבצע מתקדם במדינת היעד במהירות רבה יותר וביעילות גבוהה יותר, כך היום שבו המדינה תצא מהמשבר, קרוב יותר בהתאם. לכן גם אם קיבלתם את שתי מנות החיסון, עדיין חשוב לברר מהי מדיניות החיסונים במדינה שאליה אתם שוקלים לעבור. 

מה חשוב לבדוק על הביטוח הרפואי במדינת היעד? 

לסיום, חשוב להתייחס לאחד הנושאים החשובים ואף הקריטיים ביותר בתקופה האחרונה והכוונה היא כמובן לביטוח הרפואי ברילוקיישן. ישנה חשיבות עליונה לבדוק מהן האפשרויות העומדות בפניכם כזרים, האם הפוליסה שהוצעה לכם על ידי מקום העבודה מכסה את הצרכים הרפואיים שלכם ואילו מקרים בדיוק מכסה הפוליסה, תוך שימת דגש על בעיות הקשורות לקורונה. עוד יש לבדוק מהו גובה ההשתתפות העצמית, אילו זכויות תקנה הפוליסה שלכם לבני המשפחה שמגיעים איתכם, האם הפוליסה מגבילה אתכם מבחינת אזורי השירות או מגוון הרופאים ועוד. 
 

כמו כן חשוב לבדוק האם הפוליסה תכסה אתכם במקרה שתגיעו לישראל לתקופות ממושכות. צאו מתוך נקודת הנחה כי יתכן שתגיעו לביקור ותיאלצו או תבחרו להישאר בישראל למשך שבועות ואפילו חודשים ארוכים. ישנן פוליסות ביטוח רפואי, שימשיכו לכסות אתכם גם בישראל כמו פוליסת הביטוח הרפואי לישראלים ברילוקיישן של חברת "דיוידשילד". אך לא תמיד כך הם פני הדברים וחשוב לשים לזה לב לפני שבוחרים את הפוליסה המתאימה ביותר. בהקשר זה נציין כי בתקופה הנוכחית מומלץ גם לבחור בפוליסה שמאפשרת לכם להתייעץ עם רופא 24 שעות ביממה. גם כאן ניתן להזכיר את חברת "דיוידשילד", שמפעילה מוקד רפואי מסביב לשעון, אליו יכולים המבוטחים להתקשר מכל מקום בעולם ולקבל ייעוץ מקצועי בהתאם לצורך.